העליון החמיר את עונשו של אברהם נניקשווילי - ל-21 חודשי מאסר בפועל
העליון החמיר את עונשו של אברהם נניקשווילי - ל-21 חודשי מאסר בפועל
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר בשבעה חודשים את עונשו של איש העסקים, שהורשע בהלבנת הון ובמתן שוחד של כ-1.5 מיליון שקל לבנימין בן אליעזר
בית המשפט העליון החמיר ל-21 חודשי מאסר בפועל את עונשו של איש העסקים אברהם נניקשווילי שהורשע במתן שוחד והלבנת הון בסך של כמיליון וחצי שקלים לבנימין בן אליעזר (פואד) המנוח. בכך קיבל בית המשפט העליון את עמדת הפרקליטות, שדרשה עונש חמור יותר מ-14 חודשי המאסר שהטיל בית המשפט המחוזי על נניקשווילי.
"בית המשפט העליון העביר מסר, כי קשרי חברות בין עובד ציבור לנותן השוחד אינם מהווים הגנה מפני הרשעה בעבירת השוחד לאור אופיים של יחסי תן-וקח שפעמים רבות מערבים קשר מקצועי וקשר חברי", נכתב בהודעת הפרקליטות. "עבירת השוחד משתרעת גם על סיטואציה בה עובד הציבור מנצל את מעמדו הציבורי לטובת נותן השוחד. כמו כן, העביר בית המשפט מסר כי יש להחמיר בענישתם של נותני שוחד על ידי הטלת מאסר לתקופה משמעותית".
נניקשווילי הורשע כאמור, לאחר ניהול הוכחות במחוזי ת"א, במתן שוחד לפואד בן אליעזר בסכום של כ-1.5 מיליון שקל ובחתימה על הסכם הלוואה פיקטיבי שנועד להסוות את מתן השוחד המהווה הלבנת הון. בתמורה, העיד בן אליעזר לטובת נניקשווילי במסגרת משפט שניהל נגד רשויות המס לאחר שחויב בשומת מס בסך 350 מיליון שקל.
שופטי העליון - הרכב שכלל את המשנה לנשיאה ניל הנדל, השופטת עינת ברון והשופט עופר גרוסקופף - קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות וקבע בפסק הדין, כי יש לפרש את המונח "פעולה הקשורה בתפקידו", המבוצעת על ידי עובד הציבור בתמורה למתת שהוא מקבל, באופן רחב, וכי "הקשר לתפקיד אינו חייב להתבטא דווקא בפעולה הכלולה בין אלה שהן מסמכויותיו, חובותיו או מטלותיו של עובד הציבור, אלא בפעולה הנובעת מעצם מעמדו כעובד ציבור וקשורה למילוי תפקידו".
לכן נקבע כי כאשר העיד בן אליעזר לטובת נניקשווילי במשפט שניהל נגד רשויות המס תוך ניצול "ה"הילה" הקשורה למעמדו הציבורי, לרבות היותו עובד ציבור, לצורך תמיכה בטענת המערער, יצר קשר בלתי ניתן לניתוק בין פעילותו הציבורית כשר בממשלת ישראל, לבין נסיבות היכרותו עם המערער ותרומתו לקידום האינטרסים של המדינה.
עוד קבע בית המשפט העליון כי נניקשווילי ובן אליעזר היו מיודדים, אך גם התקיימו ביניהם קשרים מקצועיים על רקע תחום עיסוקיו של נניקשווילי, ועל כן נקבע ש-1.5 מיליון השקלים ניתנו לבן אליעזר ממניע מעורב, חברי ומושחת. בית המשפט קבע כי קיומו של מניע מעורב אינו שולל את אחריותו הפלילית של נותן השוחד, וכל עוד קיים אף מניע מושחת, המקיים את יסודות עבירת השוחד, יש להרשיע בעבירת מתן שוחד.
בית המשפט דחה את טענת ההגנה לפיה יש לזכות את נניקשווילי, מאחר ש"המניע" החברי ביחסים בין השניים הוא הדומיננטי וה"מניע הפסול" הוא המשני, וקבע כי אין במניע החברי כדי להלבין את המעשה הפלילי.
בית המשפט העליון ציין בפסק הדין כי "המשפט הפלילי מכיר במורכבותו של האדם. למשל ייתכן שהוא מתלבט הרבה לפני ביצוע המעשה, אך משנעשה, המעשה הפלילי מיוחס לו. כך גם, במחשבה הפלילית (...) המניע החברי הוא הזרז לנתינה, וללא מניע זה המתת לא הייתה מועברת לעובד הציבור, נאשם כזה אינו יוצא בהכרח מגדר האחריות הפלילית (...) יכול להיות שאדם רוצה לתת כסף לעובד ציבור, ולעזור לו מתוך מניע חברי, אך אם הוא מקיים את כל רכיבי העבירה של מתן שוחד ואת המחשבה הפלילית הנדרשת, כי אז בוצעה עבירה פלילית. השאלה של דומיננטיות המניע החברי או ה'אחוז' שלו אינה מכריעה לגבי האחריות הפלילית. כמובן, לנוכח המגוון הרחב של האפשרויות בחיים, ניתן לחשוב על מקרה גבולי, אך ענייננו אינו כזה".
את המדינה ייצגה בבית המשפט העליון עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עוה"ד סוזנה שור-פולק, חופית שרים ואלעד פנחס מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
